top of page

זיכרון עוטף

זה הפוסט היחידי שכתבתי מאז האסון ואני נרגש. (הוא לא קצר)

לפני כחודשיים החלפתי את אורית ברגמן הנהדרת בראשות תחום האיור במחלקה לתקשורת חזותית. אירועי האסון של שבת ה 07.10.23, הכו אותי כמו את כולנו בים של עצב, הלם, חרדה וכעס.

לאחר מספר ימים של שיתוק מוחלט ובהייה אינסופית בשצף הדימויים האכזרי והבלתי נסבל שהציף את הרשתות והחדשות, עלה בי הרצון לעשות מהלך חזותי חינוכי שישטוף את העין מהזוועות, ינציח את יופיו של העוטף כפי שנראה מלפני השבת השחורה ויעזור לשיקומם של נפגעי האסון.

כדי לגרום לזה לקרות, פניתי לצוות המרצים לאיור, הבוגרים וסטודנטים משנה ד שיצטרפו למיזם, לשמחתי ההיענות לכך הייתה גדולה וסוחפת ולאחר חודש של עבודה אינטנסיבית, מושק היום האתר " זיכרון עוטף" המציג למעלה מ60 איורים, ומוקדש כולו לגיוס תרומות למען תושבי העוטף שנפגעו באסון.

כל התרומות מועברות במלואן לעמותת קרן שורש שדואגת לצרכים המידיים של תושבי העוטף.

האיור שלי הוא חלק מצמד איורים המציגים את אותה הסצנה בקיבוץ בארי, פעם בלילה לאורו של הירח, ופעם ביום לאורה של השמש. כקיבוצניק לשעבר, בחרתי להמחיש את חווית ההליכה במדרכות הקיבוץ, הליכה נונשלנטית ורגועה שהופרה משלוותה בשבת השחורה של השביעי באוקטובר. כאדם אופטימי בבסיסי (למרות שכבר יש לי ספקות בעניין) אני רוצה להאמין שבדיוק כמו שהשמש והירח נעים קבוע על צירם, כך גם החברי הקיבוץ ישובו להלך בשקט אל ביתם.



תודות:

את האתר תרמה בנדיבות ורוחב לב חברת וויקס, שבלי המסירות והמקצוענות של המעצבות ג'והנה אסרף ושירה נתן המיזם לא היה רואה אור יום.

תודה אישית ממני לצוות השיווק של בצלאל שעבדו כמו משוגעות להרים את המיזם- מור אמגר, דנה סוחולוצקי ודנה קרבונן.

14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול