מאייר ומספר מס׳ 2 מוקדש לאיור "כלבים".
אני איש של כלבים. אני אוהב לגדל אותם לצייר ולקלאז' אותם. 3 חתיכות נייר ושניים שלושה קווים מספיקים לפרצוף של כלב. מאז שהייתי ילד קטן בקיבוץ בית ניר, כלבים היו סביבי. לכלב הראשון שלנו קראו סיני, ששמו מסגיר את מוצאו. קבלנו אותו מהבדואים באחת מהחופשות המשפחתיות בחופי סיני. אלא שהרומן שלנו עם סיני נגמר בצ׳יק אחרי שהוא חיסל חצי לול תרנגולות בצ׳יק. אחריו באו רק כלבות שזכו לחיים ארוכים וטובים וזכורות כמי שנשארו לישון בלילה בחדר של ההורים אחרי שאותנו לקחו לבית ילדים. אח שלי אפילו הביע את מחאתו בעניין בשאלה (שיש הטוענים שגרמה לנפילת החזון הקיבוצי כולו כששאל:״איך זה שהכלבות גרות בבית ואני במלונה״ אבל זה כבר עניין לפוסט אחר.
אמא שלי היא מגנט לכלבים ולהולכים על ארבע ואם לא הסתדרת עם כלבים כנראה שהיית צריך להחליף משפחה.
לפני חמש שנים אמצנו את שוקי המתוק שהוא כוכב הסרטון הזה.
את האיור על שלל מוצריו ניתן לרכוש בחנות.
Comments